נשר

nesher.gif 

עיר השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה. היא ממוקמת על כביש 752, בסמוך לכביש 75, ושייכת מבחינה מנהלית למחוז חיפה.

הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי, על ידי פועלי בית החרושת "נשר" כדי לחסוך יוממות מחיפה, דרך כפרים ערבים עוינים, ששכנו על כביש חיפה–נצרת. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת.

במהלך מלחמת העצמאות, אכלסו עולים חדשים את היישובים הסמוכים בלד א-שייח' וחוואסה לאחר שאלו התרוקנו מתושביהם הערבים. יישובים אלה התקיימו תחילה בנפרד ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה לתל חנן, ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת 1949 החלה להיבנות על צלע ההר שכונת גבעת נשר כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלוש השכונות שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך משרד הפנים התנגד לכך. ב־22 ביולי 1952 התקיימו בחירות בשלושת היישובים למועצה מקומית מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלוש השכונות. עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת קדמת דניה ליד שכונת דניה בחיפה. נשר הוכרזה כעיר בשנת 1995.

 

אוכלוסיית היישוב

לפי הלמ"ס, לסוף 2017 – 24,847 תושבים.

הרכב האוכלוסייה: כ־90% יהודים והשאר מזהות אחרת.

כ־6,900 כ־30% בערך מהתושבים, הם עולים חדשים.‏

נשר